החלטה בתיק רע"א 2430/13

           בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת גילה כנפי-שטייניץ) מיום 24.2.2013 בת.א 2035/08 בגדרה נדחתה בקשה למתן צו מינוי כונס נכסים ונדחתה בקשה לזימון עדים.

רקע עובדתי

1.        המבקשת הגישה תביעה לאכיפת הסכם שנחתם בינה ובין המשיבה 2 לרכישת זכויות החכירה בנכס שבבעלות המשיבה 2 ואשר מצוי בהחזקתן של המשיבות 3 ו-4 כדיירות מוגנות. ביום 7.1.2008 הגישה המבקשת בקשה לבית המשפט המחוזי למתן סעדים ארעיים וזמניים אשר יאסרו על המשיבים לבצע כל פעולה שיש בה כדי לשנות את מצבו הפיסי ו/או המשפטי של הנכס. לאחר דין ודברים, קבע בית המשפט המחוזי (השופט מ' סובל) בהחלטה מיום 10.1.2008 כי "רשמתי לפניי את הצהרת המשיבים 2-3 [המשיבים 1-2 בבקשה שלפניי - נ' ס'] לפיה אין להם כוונה לעת הזאת לבצע כל דיספוזיציה ו/או עסקה לגבי הנכס נשוא הבקשה. ככל שתהיה כוונה כזאת, יודיעו על כך המשיבים 2-3 בכתב לבית המשפט ולב"כ יתר הצדדים 30 יום מראש". בהחלטה נוספת של השופט מ' סובל מיום 17.4.2008, נקבע כי "ניתן בזה תוקף של החלטה להצהרת והתחייבות המשיבות 5 ו-10 [המשיבות 3-4 כאן - נ' ס'] לפיה לא תבוצע בנכס נשוא תיק זה כל עבודת בניה או שיפוץ בטרם תינתן על כך הודעה בכתב 14 ימי עבודה מראש לבית המשפט עם העתק לב"כ המבקשת". ביום 1.12.2009 הגיעו הצדדים להסכמה כי התביעה שהוגשה נגד המשיבות 3-4 תימחק, בכפוף לכך שפסק הדין שיינתן על-ידי בית המשפט, בכל המתייחס לזכויות המבקשת בנכס, יחייב גם את המשיבות 3-4, וכי שתי ההחלטות שניתנו ביום 10.1.2008 וביום 17.4.2008 תעמודנה על כנן עד למתן פסק הדין.

2.        לטענת המבקשת, לאחר זמן-מה התברר לה כי בניגוד להצהרתן, המשיבות 3-4 אינן מחזיקות בנכס בפועל. המבקשת טוענת כי מתצהירים שהוגשו בהליכים משפטיים אחרים עולה כי החל משנת 1999 מוחזק הנכס על-ידי חברת פטרא הוטל אשר העבירה את ההחזקה בו בשנת 2010 לידי חברת אלפטרא אירוח בע"מ. עוד צרפה המבקשת מספר מסמכים, ביניהם חוזה מול עיריית ירושלים ובו מצהירה המשיבה 4 כי מעולם לא החזיקה בנכס. לטענת המבקשת, ממסמכים אלה עולה כי המשיבים לא פעלו בהתאם להצהרותיהם, העבירו את החזקה בנכס לצדדים שלישיים, ובכך הפרו את הצו השיפוטי שניתן בעניינם בבית המשפט המחוזי. בעקבות כך הגישה המבקשת בקשה למינוי כונס נכסים זמני על הנכס. לצורך הדיון וההכרעה בבקשתה ביקשה המבקשת מבית המשפט המחוזי את זימונם של שני עדים, בעלי המניות והשליטה בחברת אלפטרא אירוח בע"מ וחברת פטרא הוטל, במטרה לברר האם אכן הועברה ההחזקה בנכס לידי חברות אלה.

עיקרי החלטת בית משפט המחוזי

3.        בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למינוי כונס נכסים וכמו כן דחה את הבקשה לזימון העדים. בית המשפט קבע כי לא הובאה כל ראיה, ולו קלושה, לפיה המשיבים 1-2 הפרו את ההתחייבות מיום 10.1.2008. הראיות שהוצגו על-ידי המבקשת אינן מצביעות על בסיס לכאורי להפרת החלטת בית המשפט. כל המסמכים שהוגשו נוגעים להצהרות שניתנו על-ידי המשיבה 4 בנוגע להחזקתה בנכס, והיא אינה עוד בעלת דין בתביעה זו. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי המבקשת לא הוכיחה גם לגבי המשיבים 3-4 כי הפרו את ההתחייבות שנתנו ביום 17.4.2008. בית המשפט המחוזי עמד על כך שההתחייבות ניתנה בשנת 2008, בעוד המבקשים הציגו הכרעת דין של בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים המרשיעה את המשיבה 4 ואדם נוסף בביצוע עבודות בלא היתר המתייחסת לשנים 2004-2007. מעשים אלה בוצעו לפני מתן ההתחייבות ואין בהכרעת דין זו כדי להראות כי הצו השיפוטי הופר, וכי יש הצדקה למנות כונס נכסים. בית המשפט הוסיף כי הבקשה למינוי כונס נכסים הוגשה בשיהוי ניכר, המבקשת גם לא ציינה בבקשתה מתי נודעו לה העובדות שבבסיס בקשתה. מכתב הגנה בהליך אחר עולה כי המבקשת ידעה על טענותיהם של מנהלי חברת אלפטרא אירוח בע"מ לפיה הם מחזיקים בנכס, עוד ביום 1.12.2011. אף-על-פי-כן בחרה המבקשת שלא לנקוט בהליך כלשהו נגד המשיבים במשך חודשים רבים. שיהוי זה מלמד כי הצו המבוקש אינו חיוני. בית המשפט ציין למעלה מן הדרוש, כי המבקשת לא צירפה להליך את המחזיקות בנכס על-פי הנטען, חברות אלפטרא אירוח בע"מ ופטרא הוטל. אם חברות אלה אכן מחזיקות בנכס, זכויותיהן עלולות להיפגע מן הצו שנתבקש, וגם בכך יש פגם המצדיק את דחיית הבקשה. לסיום ציין בית המשפט כי נוכח מסקנתו לדחות את הבקשה, לא מצא הצדקה להורות על זימונם לעדות של מנהלי חברת אלפטרא אירוח בע"מ.

עיקרי בקשת רשות הערעור

4.        לטענת המבקשת, שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי לא הובאו לפניו ראיות, ולו לכאורה, המלמדות כי ההחזקה בנכס עברה לצד שלישי, בניגוד להצהרה שניתנה בבית המשפט המחוזי ביום 10.1.2008. בית המשפט סירב לבקשת המבקשת לזמן עדים, ובכך נמנעה ממנה האפשרות להוכיח כי ההחזקה בנכס הועברה מידיהן של המשיבות 3 ו-4. בנוסף על כך הגישה המבקשת מסמכים רבים ובהם הצהרות שניתנו על-ידי מנהלי חברות אלפטרא אירוח בע"מ ופטרא הוטל, חשבוניות של חברת אלפטרא אירוח אשר הונפקו באמצעות הקופה הרושמת בנכס, הודעה על שינוי מחזיקים שנמסרה לאגף השומה בעיריית ירושלים, ועוד. ממכלול מסמכים אלה עולה חשש ממשי כי הנכס מוחזק על-ידי צד שלישי, תוך הפרה בוטה של ההתחייבות מיום 1.10.2008, ועל כן קיימת הצדקה למינוי כונס נכסים. עוד טענה המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. המבקשת למדה על כך שחברת אלפטרא אירוח בע"מ מחזיקה בנכס זמן קצר בלבד לפני הגשת הבקשה. נוסף על כך, קבלת טענת השיהוי משמעה השלמה עם הפרת צו שיפוטי מצד המשיבים, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם מדיניות שיפוטית ראויה. לסיום ציינה המבקשת כי הצו המבוקש חיוני כבר בשלב זה, בשל החשש הממשי מביצוען של פעולות נוספות בנכס, בניגוד להחלטות בית המשפט המחוזי.

עיקרי תשובות המשיבים

המשיבים 1-2

5.        המשיבים 1-2 טענו מנגד כי יש לדחות את בקשת רשות הערעור וכי אין להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שלא למנות כונס נכסים על הנכס. לטענת המשיבים 1-2, אין כל יסוד לטענה כי הם הפרו את הצו השיפוטי מיום 10.1.2008. המשיבים 1-2 הצהירו הצהרה סופית ומחייבת כי אין להם כל כוונה לבצע דיספוזיציה בנכס, והם עומדים מאחורי הצהרה זו גם כעת. המשיבים 1-2 מוסיפים כי המשיבות 3-4, כדיירות מוגנות, אינן יכולות לבצע העברה כלשהי של זכויות בנכס מבלי ליידע אותם, כבעלי הנכס. יחד עם זאת, אם בוצעה העברה מסוג זה, היא לא נעשתה באישורם או בידיעתם של המשיבים 1-2. המשיבים 1-2 טענו בנוסף כי ההצהרות שניתנו על-ידי המשיבה 4 לעיריית ירושלים וכתב ההגנה שהוגש בהליך אחר הן "הצהרות בלתי נכונות" אשר נעשו לצורך ניסיון לחמוק מנושה על-ידי הצגת חוזה למראית עין, ועל מנת לחסוך בתשלומי הארנונה לעירייה. המשיבות 3-4 אינן בעלות דין בתיק. ההצהרות חסרות תוקף קנייני, ואין בהן כדי להוכיח כי המשיבים 1-2 הפרו את הצווים השיפוטיים הנ"ל. המשיבים 1-2 הוסיפו וטענו כי הסעד המבוקש, מינוי כונס נכסים לצורך תפיסה והחזקה בנכס, הוא סעד שאינו בסמכותו של בית המשפט המחוזי, אשר אינו דן בענייני שימוש והחזקה. הבקשה גם הוגשה בשיהוי ניכר. המבקשת ידעה על הצהרות המשיבה 4 בעניין החזקתה בנכס 14 חודשים בטרם הוגשה הבקשה, ודי בכך כדי לדחותה. לסיום טענו המשיבים 1-2, כי התנאים למינוי כונס נכסים אינם מתקיימים בעניין דנן. המבקשת לא הראתה על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או כי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין.

המשיבות 3 ו-4

6.        לטענת המשיבה 3 דין הבקשה להידחות. המשיבה 3 הכחישה בתוקף את הטענות בדבר העברת זכויותיה בנכס לחברת אלפטרא אירוח בע"מ. לטענתה, היא עדיין המחזיקה בנכס, יחד עם המשיבה 4. המשיבה 3 הוסיפה כי גם אם תתקבל עמדת המבקשת כי ההחזקה בנכס הועברה על-ידי המשיבות 3-4, אין בכך הפרה כלשהי של הצו השיפוטי שעליו הן התחייבו. התחייבותן של המשיבות 3-4 הייתה שלא לבצע עבודות בנייה בנכס, והן לא התחייבו דבר לגבי ההחזקה בו. יש להפריד בין ההתחייבויות שניתנו על-ידי המשיבים 1-2, הנוגעות להחזקה בנכס, לבין התחייבויות שניתנו על-ידי המשיבות 3-4. לא ניתן לטעון להפרה כלשהי מצדן לגבי התחייבויות שאינן שלהן. המשיבה 3 הוסיפה כי אין שחר לטענה כי נעשתה העברת החזקה בנכס לצד ג'. מזה שנים רבות, עוד בטרם הופיעה המבקשת, נוהל הנכס, בידיעת כל הגורמים המעורבים, על-ידי חברה בשם פטרא הוטל בע"מ. פטרא הוטל בע"מ הפכה לחברה אי- סולבנטית ועל כן הועבר ניהול העסק לחברת אלפטרא אירוח בע"מ. אין בשינוי זה כדי לפגוע בעובדת החזקתן של המשיבות 3-4 בנכס, וגם לא כדי לפגוע בבעלות של המשיבה 2 בנכס. עצם הימצאותה של חברת אלפטרא אירוח בע"מ אינה פוגעת בהחזקתה של המשיבה 3 בנכס, ודין טענות המבקשת בסוגיה זו להידחות. המשיבה 3 הוסיפה לסיום כי בכל מקרה אין המבקשת יכולה להסתמך על הצהרות שניתנו על-ידי גורמים שאינם צד לבקשה, כדוגמת בעלי השליטה בחברת אלפטרא אירוח בע"מ. אמירותיהם נעדרות כל ערך ראייתי בהליך דנן. המשיבה 4 הודיעה כי היא מבקשת להצטרף לטענותיה של המשיבה 3, והתנגדה גם היא לבקשת רשות הערעור.

דיון והכרעה

7.        נתתי דעתי על נימוקי בקשת רשות הערעור על נספחיה, ועל אלו שבאו בתשובות ובתגובות, והגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

8.        מינוי כונס נכסים הוא סעד מכביד, ולא ינתן אלא אם כן קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או סכנה להעלמותם או להשמדתם. המבקשת לא הרימה את הנטל להראות כי סעד זה אכן מוצדק בנסיבות העניין דנן. המבקשת לא הציגה, לא לפני בית המשפט המחוזי ולא בבקשתה הנוכחית, ראיות המצביעות על הפרה של ההחלטות השיפוטיות הנ"ל של בית המשפט המחוזי (השופט סובל) משנת 2008. ההחלטה מיום 1.10.2008 דורשת ממשיבות 1-2 להודיע לבית המשפט ולב"כ המבקשת לפני כל כוונה לבצע דיספוזיציה או עסקה בנכס. הצהרות שניתנו בתיקים אחרים, על-ידי המשיבה 4 או על-ידי מנהלי חברות אלפטרא אירוח בע"מ ופטרא הוטל בע"מ בכל הנוגע להחזקה בנכס, אין בהן כדי ללמד על הפרה של ההחלטה על-ידי המשיבים 1-2. המשיבים 1-2 הצהירו לפני בית המשפט המחוזי, ושבו וחזרו על הצהרותיהם לפי בקשתי גם לפניי, כי אין להם כל כוונה לבצע דיספוזיציה בנכס ולא הוכח כי הפרו הצהרה זו. גם המשיבות 3-4 חזרו על התחייבויותיהן לפניי. לא נעלמה מעיניי טענת המשיבים כי ההצהרות שניתנו בהליכים האחרים הן "הצהרות לא נכונות". חומרה רבה וטעם ממשי לפגם אני מוצא בקלות שבה ניתנו הצהרות כזב באמתלאות שונות. יחד עם זאת, הצהרות אלה ניתנו בהליכים אחרים, ואין בהן כדי להשליך על ההחלטה בבקשה דנן. אם סבורה המבקשת כי המשיבים הפרו צווים שיפוטיים, דרך המלך לילך בה היא באמצעות הגשת בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט, ולא באמצעות סעד של מינוי כונס נכסים. משלא ניתן ביסוס כנדרש לצורך בקשה למינוי כונס נכסים זמני לנכס, מוצדקת החלטת בית המשפט המחוזי שלא להיעתר לבקשה. בהצהרות הכזב הנ"ל ניתן לטפל במישור אחר.

9.        זאת ועוד: בדיון בבית המשפט המחוזי ביום 1.9.2012 התברר כי מרבית הטענות שהעלתה המבקשת נגד המשיבות 3-4 עסקו בהחזקה ושימוש בנכס. לאור זאת, ובשל העדר סמכות שיפוט עניינית, נמחקה בהסכמה התביעה נגדן. אין אפוא כיום לפני בית המשפט המחוזי תביעה בעניין החזקה בנכס. ברם, מעיון בבקשת המבקשת בבית המשפט המחוזי למינוי כונס נכסים עולה כי ביקשה למנות כונס נכסים בין היתר לצורך תפיסה והחזקה בנכס. סעד זה הוא רחב מהסעד שהתבקש במסגרת התביעה, ואין הצדקה לבית המשפט המחוזי להעניקו באמצעות סעד ביניים. לצורך קבלת סעד של החזקה בנכס נדרשת המבקשת לפנות לבית המשפט המוסמך, בתובענה מתאימה לפינוי הדיירים מהנכס. גם לא הוכח כי אי-קבלת הבקשה בשלב זה עשויה לגרום למבקשות נזק של ממש. החלטות בית המשפט משנת 2008 עומדות בתוקפן. במידה ויבקשו המשיבים 1-2 לבצע דיספוזיציה בנכס, הם נדרשים לדווח על כך הן לבית המשפט, הן לב"כ המבקשת, הכל על-פי ההחלטות הנ"ל. למבקשת תהיה הזדמנות בבוא העת להגיב על כוונת המשיבים לבצע שינוי כלשהו או דיספוזיציה בנכס, ככל שאכן תתגבש כוונה כזו. נוסף על כך, אם תתקבל התביעה ובסופה יתברר כי הנכס אינו מצוי בהחזקתן של המשיבות 3-4, בניגוד להצהרותיהן, יהא זה באחריותם של המשיבים 1-2 להעביר את הנכס, כשהוא פנוי מהמחזיקים בו, לידי המבקשת.

10.      אין אפוא הצדקה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, על יסוד נימוקיה ולאור האמור לעיל; וכך גם לגבי אי-זימונם של מנהלי חברת אלפטרא אירוח בע"מ ופטרא הוטל להעיד בבית המשפט המחוזי, עניין מובהק שבסדרי דין, לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב לגביו, ואין מדובר במקרה שנמנה על החריגים שערכאת הערעור תתערב בהם.

11.      אשר על כן, הבקשה נדחית.